12/8/2010
הסוגיה של לימודים אקדמיים ומימונם הופכת להיות רלוונטית יותר ויותר ככל שחלה התפתחות בעולם המערבי, וקיימת דרישה שהולכת ועולה ללימודים אקדמיים .
השאלה אותה אסקור במאמר זה היא הכרת ההוצאה לצרכי מס משמע האם הוצאה של לימודים אקדמיים בידי מעביד לעובדו מוכרת כהוצאה למעביד.
השאלה שלפנינו עלתה במספר דיונים משפטיים ופסקי דין. בבואנו לבחון את הסוגיה עלינו לשאול האם הלימודיים האקדמיים של העובד הינם במסגרת עבודתו אצל המעביד דורש ההוצאה- האם הלימודים הם שמירה על הקיים, משמע שמירה על רמתו המקצועית של העובד, או לחליפין אנו עוסקים ברכישת יתרון מתמיד לעובד שאותו יוכל לנצל לצורך קידומו האישי גם אצל מעביד זה וגם אצל מעבידים אחרים.
עמדת שלטונות המס שקיבלה חיזוק במספר פסקי דין והובעה גם בחוזר מ"ה 6/2005 והינה חד משמעית וברורה "מימון לימודים אקדמיים לעובד ע"י מעבידו – במישרין או בעקיפין – יחשב כטובת הנאה בידי העובד ויחויב במס לפי סעיף 2(2) לפקודה" מוסיפים שלטונות המס וקובעים "שאלת טיב ההוצאה בידי הלומד – אם שכיר או עצמאי – תחתך על פי המבחנים המקובלים להתרת הוצאות בפסיקה. כגון : מבחן האינטגראליות – נחיצות ההוצאה לצורך העיסוק / התפקיד הנוכחי ; מבחן השמירה על הקיים לעומת השגת יתרון מתמיד, בין היתר באמצעות המבחן האיכותי, המבחן הכמותי והמבחן האובייקטיבי"
בנק יהב מימן הוצאות לימודים אקדמיים לעובדיו ודרש את ההוצאה כהוצאה מוכרת לצרכי מס בדוחותיו לשלטונות המס. פקיד שומה ירושלים סרב להכיר בהוצאה בטענה כי הלימודים האקדמיים הינה טובת הנאה בידי העובד ולפיכך יש למסות את העובד בגין טובת הנאה זו. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הבנק וקבע כי לימודים אקדמיים אינם מהווים טובת הנאה בידי העובד ואין לראות בהם כהכנסה של העובד לפני סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה. שלטונות המס לא קיבלו את פסיקת בית המשפט המחוזי ופנו לבית המשפט העליון כערכאת ערעור, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ב - ע"א 3501/05 קבע " לימודים לתואר אקדמי, שבמימונם סייעה בנק לעובדיו, חרגו מגדרי "נוחות המעביד" – הגם שבוודאי הפיק מהם גם המעביד יתרון, מנקודת מבטו – ואינם עומדים במבחן החיוניות לצורך ביצוע התפקיד; לעובדים ניתנה "טובת הנאה" שהיה בה ממש, והתארים האקדמיים עשו לשיפור מצבם ומעמדם גם מחוץ לתפקידם ולמקום עיסוקם הספציפי" הערעור של שלטונות המס התקבל וכנראה נקבעה הלכה מחייבת בנושא.
לאור עמדת הפסיקה ושלטונות המס נותרה בידי המעביד המבקש לממן הוצאות לימודים של עובדיו רק האפשרות של זקיפת שווי הוצאות הלימודים לשכרו של העובד ובכך למסות את העובד על שווי טובת ההנאה שהוא מפיק מהלימודים האקדמיים.
שאלה אחרת המעסיקה עצמאים היא האם הוצאות הלימודים האקדמיים של עצמאי ניתנים לניכוי כהוצאה לצרכי מס, גם במקרה זה העקרונות המיסויים הינם דומים ויש לשאול את השאלות : האם הלימודים הינם במסגרת עבודתו של העצמאי ומהווים השתלמות מקצועית והעשרת הידע המקצועי או לחליפין רוכש העצמאי באמצעות לימודיו יתרון מתמיד שיוכל לשמש אותו גם בעיסוקים אחרים.
בפסק דין אמיר מאיר שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בטבריה, נפסק כי לא יותרו בניכוי הוצאות לימודים של רואה חשבון לתואר ראשון במשפטים הואיל ואלו בבחינת יצירת יתרון מתמיד ולא שמירה על הקיים בלבד. במקרה בו אנו עוסקים בהוצאות לימודים הבאים לשמור על הקיים תותר ההוצאה לפי סעיף 17 לפקודה – הוצאה שוטפת - ואילו במקרה בו ההוצאה יוצרת יתרון מתמיד ההוצאה הינה הוצאה הונית.
בפסק דין אמיר מאיר אימץ ביהמ"ש את עמדת פקיד השומה וקבע כי התואר הראשון, על פניו, יוצר את המקור המניב של ההכנסה וכי מרביתה מקצועות המוכרים נוצרים עקב לימודים וקבלת תואר. וכך גם בעניינם של העוררים יצרו הלימודים יתרון מתמיד שההוצאה בגינן לא תותר בניכוי.
אז מה בכל זאת נותר בידי האזרחים כדי לשתף את המדינה ,רק במעט ,בהוצאות הלימודים בהתאם להוראות סעיף 40 ג' ו – 40 ד' לפקודת מס הכנסה - החל משנת המס 2006 ניתן לקבל זיכוי מהמס בגין סיום לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע כדלקמן:
תינתן מחצית נקודת זיכוי לתושב ישראל שסיים לימודיו החל משנת המס 2005 בשנים שלאחר סיום הלימודים ) תעודה משנים קודמות לא מזכה בהקלה ממס.
"לימודי מקצוע": לימודים לרכישת מקצוע מסוים, כולל לימודים לתעודת הוראה שלא במסגרת לימודית לתואר אקדמאי, בהיקף שעות לימוד הזהה ל 1,700- שעות לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה. "תעודת מקצוע": תעודה הניתנת בסיום לימודי מקצוע, המוכרת ע"י משרד ממשלתי. הזיכוי בגין לימודי מקצוע יוענק בה תקיים התנאים המפורטים לעיל ללא קשר למוסד בו התקיימו הלימודים.
לקבלת הזיכוי בשנת המס 2009 , יידרש להציג אישור על סיום לימודים או תעודת גמר מהשנים 2005-2008 או תעודת זכאות ללימודי מקצוע משנת 2006 , וכן למלא טופס 119 , הצהרה על סיום לימודים ולצרפו לדוח השנתי.
כללי הזכאות: תואר אקדמי הוא "תואר מוכר" המתקבל "ממוסד להשכלה גבוהה", כמשמעותם בחוק להשכלה גבוהה. לימודי מקצוע כפי שפורטו לעיל. ניתן למצוא את רשימת המוסדות המוכרים לתואר אקדמי בלוחות הניכויים המפורסמים על ידי רשות המיסים ובאתר האינטרנט של המועצה להשכלה גבוהה.
סיום תואר ראשון: זכאות למחצית נקודת זיכוי למסיימי לימודים בשנים 2005 ו 2006- או לנקודת זיכוי אחת למי שסיים לימודיו בשנת 2007 ואילך לכל שנה החל מהשנה שלאחר סיום הלימודים כמספר שנות הלימוד לתואר, אך לא יותר מ- 3 שנים.
סיום תואר שני: זכאות למחצית נקודת הזיכוי לכל שנה החל מהשנה שלאחר סיום הלימודים כמספר שנות הלימוד לתואר, אך לא יותר משנתיים.
סיום תואר שלישי ברפואה או רפואת שיניים : זכאות לנקודת זיכוי אחת או מחצית הנקודה למי שסיים לפני שנת
2007 , בשלוש שנות מס ראשונות שלאחר סיום לימודיו ועוד חצי נקודת זיכוי בשתי שנות המס הבאות.
סיום לימודים במסלול ישיר ללימודי תואר שלישי: יינתן זיכוי לתואר ראשון כאמור לעיל, ומשנת המס של אחר סיום הלימודים לתואר שלישי תינתן מחצית נקודת זיכוי למשך שנתיים החל משנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר אקדמי שלישי.
תעודת הוראה ותעודת מקצוע: זכאות למחצית נקודתה זיכוי לכל שנה החל מהשנה שלאחר סיום הלימודים כמספר שנות הלימוד, אך לא יותר מ- 3שנים.
הזכאות להטבה הינה עבור תואר אקדמי ראשון אחד או תואר אקדמי שני אחד בלבד.
הכתוב ברשימה זו הינו מידע כללי בלבד ואנו ממליצים לפנות לקבלת יעוץ מקצועי ספציפי.
משה פלד רואה חשבון
הכותב הינו שותף במשרד רואי החשבון פלד, קונפורטי ושות'